המחזור ה-3 סיפק דרמות, הגנות, יחד עם ניצחונות מפתיעים ומשחקים קלילים. מתחילים לראות כדורסל. ונתחיל במנה העיקרית.
משחק המחזור, וללא ספק גם הסיבוב, היה בין מכבי ת"א להפועל י-ם. המשחק, שנחשב בד"כ לשקול, בפועל לרוב לא כזה. למרות שבסך כל המפגשים ההיסטוריים למכבי יתרון ברור של ניצחונות על י-ם, מאז החלפת ההנהלה י-ם מובילה בניצחונות, עם הפרשים מפוארים, אך דומה כי משחק כה חד צדדי לא ראינו בין שתי הקבוצות לטובת הפועל. מכבי פשוט לא עלתה למשחק, ובמהלכו נדמה כי רצף אקראי של שחקנים רנדומליים פשוט עומדים זה לצד זה. אותם ליקויים מהשבועות הקודמים,התקפה חלשה, ללא חדירה לצבע, הגנה לא קיימת, וגם הנשק של מכבי, עליו בנו את הקבוצה בקיץ, השלשות, פשוט לא עבדו. הפועל י-ם, שנראית טוב יותר ויותר ככל שהעונה מתקדמת, ידעו לנצל את החולשות של מכבי, שנראתה יותר כמו קבוצת הנערים שלה, בזמן אימון, גרוע, כבר הובילה במעל 20 נקודות. גם קאמבק של מכבי, או יותר נכון של שחקנים בודדים בה, ובעיקר סילבן לנדסברג, שהורידה את ההפרש לחמש בלבד, לא הלחיצה את האדומים, שגילו אופי נדיר במחוזותינו וניצחו בקלילות את המשחק. למשחק בודד בשיטת הליגה הנוכחית אין כמובן שום משמעות. הפועל תפסיד השנה, ככל הנראה יותר ממכבי, שלא סיימה עונה סדירה במקום השני זה שנים. אך על סף הלחץ של מכבי הדבר השפיע גם השפיע. בסוף המשחק שאלו האם עצם העובדה שמכבי חזרו ברבע השלישי תוריד או תעלה. כמובן שהשאלה עצמה דבילית, אך לדעתי הקאמבק הצהוב צריך להדליק נורות אדומות אצל האימפריה הדועכת. גם בעבר ניצחו את מכבי, גם בהפרשים גדולים. אבל לעצור קאמבק צהוב ביד אליהו, זה דבר שכמעט ולא קרה. בהחלט מגיע שאפו גדול לי-ם למרות החולשות של מכבי.
גם מחוץ לפרקט מכבי עלו על הכותרות בקטטה מילולית קטנונית בינה לבין מאמנה לשעבר פיני גרשון. זה מה שקורה שמתעסקים במסביב במקום להתעסק בלנצח.
הקבוצות החלו לעלות את הרמה ולהוריד את הסקור. משחק גדול ומסקרן עם סקור נמוך יחסית נרשם בין מכבי חיפה להפועל ת"א. שתי קבוצות ההגנה הקשוחות בארץ מיררו אחד לשני את החיים עד שחיפה, קבוצה שאף פעם אסור להספיד אותה, ניצחה, הרבה בזכות הביתיות. ראשון לציון נותרה מושלמת מול מכבי קרית גת אחרי שהצליחה למתוח אותה וגם להוביל עד לתוך הרבע הרביעי. נס ציונה רשמה ניצחון ראשון סוף-סוף מול הרצליה בקרב תחתית שלמרבה הפלא היה הקליל ביותר. המשחק המפתיע מגיע השבוע לעירוני נהריה, שאחרי מותחן שכלל הארכה ניצחה את אילת. אילת, סגנית האלופה וללא ספק המרעננת של העונה שעברה, נראית כבויה וחסרת חיים. היא אמנם הובילה במהלך רוב המשחק, וניצחה במשחק הבית מול חיפה, אך ניכר שחסר להם את חדוות המשחק ומנהיגות. אף אחד לא לוקח את זו, למרות שלא חסרים מועמדים, וקאליף וויאט, האקס פקטור של העונה שעברה פשוט לא נמצא. אפשר לדבר על הגנה, התקפה, תרגילים וכו', אבל כל זה לא שווה בלי הניצוץ בעיניים במשחקים.
המחזור התחילה ליגת ה 'יורופ-קאפ' של פיב"א, המתחרה של המפעל עם השם הזהה כמעט, היורוקאפ, וכך ראינו את שלושת הנציגות שלנו בחו"ל משחקות. ניכר שפיב"א עשתה מאמצים ליצור באז סביב המפעל, מראה צעיר ועכשווי, זוויות צילום, מוזיקה, מעבר מהיר בין מצלמות יחד עם נתונים מדוייקים ואמינים של המשחק, שיש למפעלים הוותיקים של יול"ב (בעיקר ליורוקאפ) הרבה מה ללמוד. רק חבל שאין קבוצות טובות. ראשון התחילה את המפעל ברגל ימין, מול קאלב האסטונית בחוץ, הובילה לכל אורך המשחק וניצחה בקלילות. אמנם מול קבוצה חלשה אבל החשיבות של ניצחון במשחק ראשון היא קריטית, בטח בחוץ. ביורוקאפ החיים של י-ם היו יותר קשים. מול גאלאטסארי, קבוצה שעד עונה שעברה הייתה ביורוליג, ושגם השנה הייתה צריכה להיות שם, לפחות לפי שחקני הקבוצה, בחוץ. הרבע הראשון היה קטסטרופלי מבחינתה של י-ם שספגה 33 נק'. מאז ועד סוף המשחק היא הראתה בעיקר הרבה אופי, שהצליחה למחוק את הפער וגם להגיע ליתרון מס' פעמים. עם זאת היה חסר לה את האקס פקטור, את היכולת לסיים את המשחק, וגם אולי איזה נס או שניים, שהיו עד עתה נחלתה הבלעדית של מכבי. ביורוליג מכבי לא התקשתה במיוחד מול סאסרי בבית, קבוצה חלשה באופן יחסי ליורוליג, אולי החלשה ביותר בבית, למרות היותה אלופת איטליה. מכבי קיבלה חזרה את רנדל שהייתה כל כך צריכה, והושיבה על הספסל כמעט לאורך כל המשחק את פארמר, הכלי היקר ביותר שלה. מעניין שברגעי האמת כל הקונספציה של קליעה מבחוץ עליה נבנתה הקבוצה מתפרקת ומה שעובד זה קליעה מבפנים והגנה חזקה. אין ספק שמכבי נראית טוב יותר, השאלה האם זה יספיק מול הקבוצות הטובות באירופה, או הסבירות, כמו למשל המשחק שבוע הבא מול באמברג בחוץ.
על הישראלים השבוע יש צל"ש ויש טר"ש. הצל"ש מגיע לניב ברקוביץ', שחקנה של נהריה. ברקוביץ', פעם 'הבם של' כבר הוכיח את עצמו שנה שעברה במדי אילת כרכז, קלע ומנהיג, ועכשיו עשה זאת מולם עם קבוצתו החדשה. כשהוא יקבל לידיו קבוצה שתסמוך עליו יותר, לא כמחליף אלא כשחקן חמישייה ראשונה, נראה ממנו דברים יפים הרבה יותר. אולי עכשיו? הטר"ש מגיע למכבי. יבזורי, מבכירי השחקנים הישראלים בליגה ושחקן הנבחרת מסופסל יותר מדי זמן. האם לשם כך הוא הגיע למכבי? כך קבוצה בכירה כל כך מתנהגת עם שחקנים חשובים ומועילים כל כך?
 |
גם מחוץ לפרקט מכבי עלו על הכותרות בקטטה מילולית קטנונית בינה לבין מאמנה לשעבר פיני גרשון. זה מה שקורה שמתעסקים במסביב במקום להתעסק בלנצח.
הקבוצות החלו לעלות את הרמה ולהוריד את הסקור. משחק גדול ומסקרן עם סקור נמוך יחסית נרשם בין מכבי חיפה להפועל ת"א. שתי קבוצות ההגנה הקשוחות בארץ מיררו אחד לשני את החיים עד שחיפה, קבוצה שאף פעם אסור להספיד אותה, ניצחה, הרבה בזכות הביתיות. ראשון לציון נותרה מושלמת מול מכבי קרית גת אחרי שהצליחה למתוח אותה וגם להוביל עד לתוך הרבע הרביעי. נס ציונה רשמה ניצחון ראשון סוף-סוף מול הרצליה בקרב תחתית שלמרבה הפלא היה הקליל ביותר. המשחק המפתיע מגיע השבוע לעירוני נהריה, שאחרי מותחן שכלל הארכה ניצחה את אילת. אילת, סגנית האלופה וללא ספק המרעננת של העונה שעברה, נראית כבויה וחסרת חיים. היא אמנם הובילה במהלך רוב המשחק, וניצחה במשחק הבית מול חיפה, אך ניכר שחסר להם את חדוות המשחק ומנהיגות. אף אחד לא לוקח את זו, למרות שלא חסרים מועמדים, וקאליף וויאט, האקס פקטור של העונה שעברה פשוט לא נמצא. אפשר לדבר על הגנה, התקפה, תרגילים וכו', אבל כל זה לא שווה בלי הניצוץ בעיניים במשחקים.
 |
| צל"ש. ניב ברקוביץ'. לא סחבק, מנהיג |
על הישראלים השבוע יש צל"ש ויש טר"ש. הצל"ש מגיע לניב ברקוביץ', שחקנה של נהריה. ברקוביץ', פעם 'הבם של' כבר הוכיח את עצמו שנה שעברה במדי אילת כרכז, קלע ומנהיג, ועכשיו עשה זאת מולם עם קבוצתו החדשה. כשהוא יקבל לידיו קבוצה שתסמוך עליו יותר, לא כמחליף אלא כשחקן חמישייה ראשונה, נראה ממנו דברים יפים הרבה יותר. אולי עכשיו? הטר"ש מגיע למכבי. יבזורי, מבכירי השחקנים הישראלים בליגה ושחקן הנבחרת מסופסל יותר מדי זמן. האם לשם כך הוא הגיע למכבי? כך קבוצה בכירה כל כך מתנהגת עם שחקנים חשובים ומועילים כל כך?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה